לואי פיליפ, מלך הצרפתים, הבין בזמן שלטונו, בין השנים 1830-1848, את הפוטנציאל הגלום ברשתות הטלגרף והשתלט עליהן. לקראת סוף המאה ה-19 כבר הוקם בצרפת משרד ממשלתי לתקשורת ודואר. באנגליה פעלו חברות טלגרף פרטיות באמצע המאה ה-19, עד שהולאמו על ידי הממשלה. למעשה, בכל המדינות המערביות עברו שירותי הטלגרף – ובהמשך גם השירותים הטלפוניים –לידיים ממשלתיות, נמכרו לאזרחים ושימשו מס עקיף שזרם לקופת המדינה.
בשנות ה-80 של המאה ה-20, תחילת פריחת הקפיטליזם, הממשלות החלו להעניק רישיונות טלפוניה ותקשורת לחברות נוספות, והשוק נפתח לתחרות. תנאי הסף לקבלת רישיון מפעיל של חברת תקשורת היו לא פשוטים הן מבחינת עמידה בקריטריונים נוקשים שכוללים פיקוח והגבלה ממשלתיים על מחירים ובטיחות, והן מבחינת סכומי העתק שנדרש המפעיל לשלם לממשלה. חברה חדשה לא הייתה יכולה להחליט בשום מקום בעולם שהיא נכנסת כשחקן לשוק התקשורת – אלא הייתה תלויה באישורי הממשלה. כפועל יוצא, בכל מדינה היו מפעילים בודדים, והתחרות שנוצרה הייתה מוגבלת למדי. וכך, מי ששלטו בשפופרת גם אחרי פתיחת השוק לתחרות היו בכל מקרה חברות התקשורת הממשלתיות – בזק בישראל, דויטשה טלקום בגרמניה, פרנס טלקום בצרפת, בריטיש טלקום באנגליה ועוד.
אם ניקח לדוגמה את ישראל, לחברה ממשלתית כמו בזק היו יתרונות היסטוריים ברורים ומשמעותיים על פני כל חברה שהייתה מנסה להתמודד מולה: בכל בית כבר הותקן טלפון נייח שהיה בבעלות בזק, הטלפון חובר באמצעות כבל של בזק לקיר ומשם לתחנת הממסר שהייתה בבעלות בזק. תחנת הממסר השכונתית הובילה למרכזייה אזורית בבעלות בזק, ולמעשה כל רשת הטלפוניה בכל קצות הארץ הורכבה מאינסוף פרטים של בזק. ועכשיו לכו תתחרו בזה.
באותן השנים, בשל שיפור ברמת החיים ובמדדי העושר, נרשמה ברחבי העולם עלייה מהותית בביקוש לשיחות טלפון. חברות התקשורת, שזיהו את המגמה מיד, צפו עלייה דרמטית עתידית והחלו להשקיע מיליארדי דולרים בסלילת רשתות תקשורת ענקיות – לא רק בתחומי המדינות אלא על פני כדור הארץ כולו – שהתבססו על סיבים אופטיים.
אבל תחזיות הצמיחה לא התממשו. וכך מצאו את עצמן חברות הטלקום עם שתי אוטוסטרדות – באוטוסטרדה הראשונה היו רשתות תקשורת קלאסיות שהזרימו כסף גדול בזכות שיחות קוליות בתעריפים יקרים לדקה, ובאוטוסטרדה השנייה היו רשתות חדשות, שהוקמו בתקציבי עתק ועמדו כעת ריקות, כאבן שאין לה הופכין, ללא תעבורת שיחות, והיו למעשה רשתות אפלות.
במקביל התחילה להתפתח בעולם תקשורת מסוג אחר, תקשורת דיגיטלית שמבוססת על מחשבים ומעבירה סימנים בינאריים. ככל שהבנקים בעיקר, וחברות מתעשיות נוספות, הטמיעו את תהליך המחשוב בעבודת היומיום, כך הלך וגדל הצורך שלהם בצורת התקשורת החדשה. בדיוק כאן התעוררו חברות התקשורת. הן זיהו פוטנציאל לשוק חדש וחשבו שהנה, סופסוף ניתן יהיה לנצל את האוטוסטרדה השנייה, אותן רשתות אפלות ולא מנוצלות שנסללו בעמל רב ובהשקעת ענק. בשלב הבא הציעו חברות התקשורת לבנקים ולחברות אחרות להזרים את התעבורה הדיגיטלית שלהם בנתיבי האוטוסטרדה השנייה, במחיר אטרקטיבי שישתלם לבנק, במקום שזה יסלול עבור עצמו רשת עצמאית.
וכך נוצר מצב, שבו לחברות התקשורת יש שני מסלולים: האוטוסטרדה הראשונה מנוהלת על פי חוקים ממשלתיים קפדניים ומיושנים, ואילו האוטוסטרדה השנייה חפה מכל רגולציה ומאפשרת תחרות אטרקטיבית.Image may be NSFW.
Clik here to view.
ומכיוון שהפוליטיקאים נמצאים תמיד בפיגור משמעותי בהבנתם הטכנולוגית, מגיע בסופו של דבר הטוויסט בעלילה, בדומה לקתרזיס בסיפור הילדים "בגדי המלך החדשים". את התפקיד של הילד שצעק "המלך הוא עירום" מגלמת ווקלטק הקטנה מישראל, שמצליחה בעזרת טכנולוגיה פשוטה של דיגיטציית קול להעביר את שיחות הטלפון לאוטוסטרדה השנייה, שאינה נתונה למערכת החוקים של האוטוסטרדה הראשונה, ולכן מעתה והלאה יהיה אפשר לבצע שיחות ארוכות טווח במחיר שמתקרב לאפס במקום לשלם מחיר מופקע.
ביל אסרי, מנכ"ל ספרינט, אחת מחברות התקשורת המובילות בארצות הברית, פנה לממשל בדרישה לאסור אותי (!) בגין פגיעה בחוק. אבל הוא כמובן טעה, אין כאן שום עבירה. חברות תקשורת אמריקניות אחרות צבאו על דלתות משרד התקשורת האמריקני ולחצו להעביר חוק שיעצור את הסחף. אבל בשלב הזה, את הנעשה אין להשיב. ההבטחה ניתנה – ובחוץ יש כבר תנועה עממית ענקית שרוצה לטעום מהעתיד ולא תאפשר לאיש להחזיר את הגלגל לאחור. כולם נכנסים למכוניות, משתלבים בתנועה ועולים על המחלף שייקח אותם לאוטוסטרדה השנייה, זו שהייתה עד לא מזמן ריקה, זו שהייתה פעם רשת אפלה.
במהירות רבה מתפתחת תעבורה קולית על גבי רשת האינטרנט, והיא רק הולכת ומתעצמת. והיום, בכל פעם שאתם מנהלים שיחות בחינם דרך ווטסאפ, סקייפ, מסנג'ר, זום ועוד מאות תוכנות – זכרו את ווקלטק, הילד הקטן שהצליח לראות ולהראות את האמת העירומה.
הכותב הוא מחבר הספר "הלו, עולם", הוצאת מטר.
Image may be NSFW.
Clik here to view.
הפוסט שתי אוטוסטרדות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות